אחת מהחוויות החזקות שלי עם דוד הייתה ביום בהחלט מיוחד.. ביום שהתארסתי בו.. זה היה אחד מהימים המרגשים והגדולים בחיי. 

וככה עם כל הסבבה דוד חופר לי בטלפונים מהבוקר. מסתבר שהוא היה בניחום באיזה מושב באזור והוא רוצה לחבור אלינו כבר מעכשיו, עשר שעות לפני האירוע.. 

ביום כזה כמובן שמתקשרים אליך מכל העולם לשאול שאלות וכו' את כולם סיננתי אבל עם דוד זה היה אחר, 'מה אומר' אחד אמיתי מדוד משמח יותר מכל המזל טובים שבעולם. 

מתישהו אספנו אותו מאיזה מחלף באמצע הכביש- ומשם הוא ליווה אותנו כל היום…

 אני ארוסתי ודוד- מה צריך יותר מזה? 

אני בכל ההתרגשויות שלי והוא בינתיים מעמיד את כל השולחנות, גוזר עם חמי את המחיצות בדיוק כמו שאשתי מבקשת, יושב לקפה עם אח שלי בן 12 ובעיקר נהנה מכל האווירה.

 באיזשהו שלב הסתגרתי בחדר שקט לכתוב כמה מילים לומר, באמצע השקט דוד נכנס עם פיתות וטחינה שהוא הביא מאיפשהו ושואל אם זה יפריע לי שהוא יאכל לידי.. בעיקרון הוא תכנן לצאת עוד לפני האירוע ולהגיע לבסיס- בסוף היה בלבול עם הצבא אז הוא נשאר גם לערב,

 וכשכל האורחים הגיעו מצוחצחים ולבנים- דוד עלה על מד"ס ויצא לרוץ ברחבי המושב, הרי את האירוסין שלי כבר חגגנו בדרך שלנו, בדרך האמיתית של דוד.